גרייס בר נתניה

רס״ל במילואים, משרת לוחם בגדוד חי״ר 8116

עד המלחמה בעיקר תפסנו קווים עזה, יו״ש וכו.. ואימונים מידי פעם.
הוקפצנו ב8/10 לעוטף עזה.. ובהמשך היינו אפילו שבוע אחד בגזרת יו״ש טול כרם.
לאחר מכן סופחנו כצוות לחטיבה 14 ללחימה בעזה באזור ג׳באליה עד סוף דצמבר ושוחררנו.
סהכ שלושה חודשים במילואים.

היו לי קשיים בעיקר עם העסק והאישה שהשארתי בבית לבד, הצוות שלי ברובו אנשים נשואים עם/בלי ילדים וכל אחד מאיתנו השאיר חלק חשוב מאחור, אבל אני חושב שברגעים כאלו אין בחירה אחרת אלא להיות חלק מהמאמץ.
זאת החובה שלנו ! כרגע אנחנו נקראים למילואים בפעם נוספת בתחילת פברואר הקרוב.
המקום שלנו הוא חדש, בערך חצי שנה מאז שפתחנו.. בתחילת המלחמה היה לפחות חודש וחצי שהמקום היה סגור לגמרי ללא עבודה, שזה מכת מוות לעסק חדש בפרט, והשקענו בו המון כסף.
לאחר מכן, פתחנו את המקום על ווליום מאוד נמוך בעיקר בגלל חוסר ברירה, כבר ראינו שאין איך לכסות תשלומים שוטפים ואנחנו חייבים להיות יצירתיים כדי להכניס לפחות קצת כסף שיעזור לנו לא להיכנס לבור שלא נצא ממנו.
אין ספק שזאת תקופה מאוד מאתגרת ועם עזרה מהכיס שלנו והתחשבות מצד הספקים הצלחנו בערך לעבור אותה. כרגע המקום עובד באופן מלא ומקווים שימשיך כך כדי שנצמצם את הפער הכלכלי שנוצר ונוכל לעבוד כמו שתיכננו מהתחלה.

אין ספק שהעם שלנו זה משהו מיוחד ! התמיכה שקיבלנו בתור מילואמניקים מהעם הייתה מעל ומעבר.
יש לנו עם חזק שעבר הכל וגם יעבור הכל, לכל אחד יש את הקושי שלו בתקופה הזאת אם זה עסק או משפחה או כל דבר אחר, אני עזבתי הכל ביום אחד והתגייסתי בלי לחשוב שניה אחת מה אני משאיר מאחור ומה הנזק שיכול להיגרם לי ובכל זאת, גם כשכבר חשבתי על זה, עדיין החובה הזאת עלתה על הכל, ואני חושב שזה משהו שמשותף לכל מילואימניק שעזב מאחור את החיים שלו בשביל להתגייס.

מעריך ומעריץ את העם שלנו – עם ישראל חי !